<h1>סוכה כ' ע"ב</h1>
<h2>דף צ:</h2>
דאי אפשר לפרש כההיא דגרסינן התם [ברכות י"ט ע"ב] אמר רבי אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות לרוץ לקראת מלכים, דהתם פירש רבינו חננאל דארונות הללו כלים היו, והיו בהן חלל טפח בין גגותיהן ולמתים. ורבנן הוא דגזרו בהו דאהל שיש בו טפח חוצץ בפני הטומאה, כדקמסיק רבא. וכיון דכלים היו אפשר ליזהר, אפילו מונחין בכוך, ופתוחין הארונות לכוך והכוך למערה שאינה טומאה טמונה. (אם) [שאם] היה סתום או שאין ביציאתו פותח טפח קרוי טומאה טמונה. אבל אם אין בו פותח טפח בכל מקום, זו היא טומאה רצוצה.
מה בין טומאה טמונה לטומאה רצוצה. איכא הא דתנן במסכת אהלות פ"ג [מ"ז] טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה. כיצד ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח, טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טהור. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו [טהור. אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכה הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו] טמא, אחד חור שחררוה המים או שרצים או שאכלתה מלחת וכן מדבך של אבנים וכן סואר של קורות. רבי יהודה אומר כל שאינו [נעשה] ביד האדם אינו אהל. ומודה בשקיפים וסלעים. ומייתינן הא [משנה] בפרק הישן
